פסק-דין בתיק ע"ו 23554-02-13

1.         לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה מיום 11.12.12, שדנה פעם נוספת בעניינו של המערער, זאת לאחר שהדיון הוחזר אליה על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' שפירא (כתוארו אז)) מיום 4.1.12, בע"ו 28861-10-11 (להלן: "פסק הדין הקודם").

2.          בפסק הדין הקודם נכתב על ידי בית המשפט כדלקמן: " נראה בעיני כי אכן יש מקום להחזיר את הדיון לוועדה על מנת לדון בעניינו פעם נוספת ולבדוק אם יש קשר בין הפן האורטופדי לפן האורולוגי. לשם כך יש לצרף רופא אורולוג להרכב הוועדה".

רקע עובדתי

3.         המערער, יליד 1940, מוכר כנכה צה"ל בשל היותו שבוי במלחמת יום הכיפורים. למערער מספר נכויות מוכרות ונכותו הכוללת הינה בשיעור 68% מתוכם הגבלה בינונית בתנועות עמו"ש מותני.

4.         המערער אשר סובל מאי שליטה על מתן שתן הגיש בקשה להכרה בנכות זו כנכות מוסבת לפגימותיו המוכרות, לפי תקנה 9 לתקנות. משלא התקבלה בקשתו ערר לוועדה רפואית עליונה, ומשלא התקבל הערר ערער לבית משפט נכבד זה.

5.         בית משפט (השופט שפירא כתוארו דאז) החזיר את הדיון לוועדה העליונה על מנת לבדוק את הקשר בין אי שליטה בסוגרים לנכות המוכרת. לשם כך קבע כי יש לצרף אורולוג להרכב הוועדה.

6.         הועדה הרפואית מציינת את הבדיקה כך: " בטן רכה, לא נמושה שלפוחית, פין ואשכים תקינים. נושא חיתול רטוב משתן". בפרק הדיון הדגישה הוועדה, כי היא מתכנסת בעקבות פסק דינו הקודם של בית המשפט. כמו כן מציינת הוועדה, כי עיינה במכתבו של ד"ר כץ מיום 21.10.10, המוזכר בפסק הדין, על פיו לעמרער גם קשיים בהתרוקנות כיס השתן בשל ערמונית מוגבלת וכן כי תחת טיפול תרופתי מצבו משתפר ושאריות השתן קטנות. במסגרת אותו מכתב הומלצה ביקורת כעבור שישה חודשים.עוד הוסיפה הוועדה וקבעה: " מכיוון שמבחינה נוירולוגית לא נמצאו סימנים פתלוגיים של פגיעה מסוג נוירון מוטורי עליון או תחתון, הוועדה סבורה כי אין קשר בין תלונותיו של המערער בגין אי שליטה בשתן לבין הפגימה המוכרת. הוועדה מדגישה כי לא יתכן מצב של פגיעה עצבית במערכת השתן התחתונה ללא הפרעה נוירולוגית מלווה. לכן, אין קשר בין חבלת הגב לבין תלונותיו בגין אי שליטה בשתן, והוועדה דוחה את הערעור".

למותר לציין, כי לדיון בוועדה צורף, כמצוות בית המשפט, רופא אורולוג, שהיה שותף למסקנות הוועדה בגינן הוגש ערעור זה שלפניי.

טענות המערער

7.         לטענת המערער, אין כל מסקנה בפי הוועדה בתחום האורולוגיה זולת בדיקה לקונית.

8.         עוד טען, כי הבדיקה האורולוגית היתה פתולוגית ואינה תקינה.

9.         בנוסף, הועדה לא התייחסה למסמכים הרבים שהוצגו לה.

10.        הוועדה לא התייחסה לשאלת קשר סיבתי חלקי בעניינו של המערער. קרי, שאלת הקשר הסיבתי החלקי בין אי השליטה בשלפוחית שתן לבין הנכות המוכרת.

11.        הוועדה לא נימקה את החלטתה כראוי.

תגובת המשיב

12.        לטענת המשיב, מדובר בערעור חוזר אשר היה על הועדה לבחון את הסוגיה פעם נוספת בהשתתפות אורולוג למרות שהמשיב סבור שהשאלה הינה בעיקרה נוירולוגית ובקשה כי ישב אורולוג בישיבה נועדה לוודא שכל השיקולים בעניינו של המערער נשקלו והממצאים בבדיקה האורולוגית כשלעצמם או ממצאים עובדתיים כמו הימצאות של חיתול עם שתן אינם יכולים להכריע בשאלת הקשר הסיבתי. לטענתו, הועדה קיימה את שהוטל עליה ואין כל בסיס לטענות המערער.

דיון והכרעה

13.        השאלה העומדת לבחינתו של בית המשפט היא, האם המשיב קיים את הוראת בית המשפט, כפי שבאה לידי ביטוי בפסק הדין הקודם, דהיינו, האם הוועדה דנה בעניינו של המערער פעם נוספת והאם בדקה אם קיים קשר בין הפן האורטופדי לפן האורולוגי, כאשר לשם בדיקה זו הורה בית המשפט לצרף רופא אורולוג להרכב הוועדה.

14.        המערער טוען כאמור, כי מלבד העובדה שצורף אורולוג להרכב הוועדה, לא קיימה הוועדה אחר הנחייתו של בית המשפט, היינו לא נימקה את שאלת הקשר הסיבתי ובפרט לא ניתנה הנמקה מפורשת על ידי אותו אורולוג, שצורף להרכב הוועדה. למעשה טוען המערער, כי הוועדה חזרה על הנמקתה שניתנה בדיון הקודם, שבגינה הוגש הערעור נשוא פסק הדין הקודם.